> To the English edition
 
אומץ לסרב > מהעתונות > קוד אתי אבל בלתי מוסרי - אריק דיאמנט
קוד אתי אבל בלתי מוסרי - אריק דיאמנט 02/03/2004
 
 

כתיבת "קוד אתי ללחימה בטרור" היא מעשה מנותק. סיור קצר בשטח, עמידה של כמה שעות במחסום, צפייה בחיילים המלווים ילדי מתנחלים לבית ספרם - היו משכנעים את פרופ' כשר, שמה שהוא בעצם כותב הוא "קוד אתי להגנה על ההתנחלויות". מלחמה זו מסכנת את קיומנו ומשחיתה את פרצופנו המוסרי, ופחות ופחות חיילים מוכנים לקחת חלק בה.

 

זה זמן מה מתקיים בישראל שיח חירשים בין מתנגדי פעילות צה"ל בשטחים לבין אלה העומדים מאחוריה; בין אלה הטוענים, בצדק, לזכותנו להגן על ביטחון אזרחי מדינת ישראל, גם במחיר נפגעים חפים מפשע מהצד הפלשתיני, ובין אלה המסתייגים, בצדק, מהמחיר המוסרי האיום שגובה פעילות זו. על רקע מחלוקת זו צמחה יוזמתו של האלוף עמוס ידלין, מפקד המכללות הצבאיות, שבשיתוף עם פרופ' אסא כשר שאף לניסוחם מחדש של גבולות המותר והאסור בדמות "הקוד האתי למלחמה בטרור". זהו ניסיון לגשר בין המוסרי לביטחוני - להחזיר לצה"ל גבולות מוסר ברורים ולהציב למוסר גבולות של ביטחון.

 

במאמרו "דילמה טרגית" ("הארץ", 29.2) כותב פרופ' כשר, כי הן את הימין והן את השמאל מאפיינת ראייה חד-צדדית, המתעלמת מקורבנות האחר. הסיטואציה בשטחים מורכבת, טוען כשר: מצד אחד, קיים חשש שבפעילות צה"ל ייפגעו חפים מפשע; מצד אחר, ישנו רצון להגן על אזרחי ישראל מפני סכנת הפיגועים. לכאורה, אכן מדובר בדילמה מוסרית שאיש מאתנו אינו פטור מלהתחבט בה.

 

הבעיה היחידה בטענתו של כשר - שמאחוריה, אני משוכנע, יש כוונה כנה ואמיתית לעשות את הדבר הנכון - היא, שאין כל קשר בינה לבין מה שקורה בשטח. על כך יעידו 600 לוחמים חברי תנועת "אומץ לסרב", ששירתו שנים ארוכות בתוך מדמנת הכיבוש וראו בעיניהם על מה אנו נלחמים.

 

ישראל נלחמת היום שתי מלחמות. האחת, מלחמת אין ברירה, מלחמה קשה ומורכבת - המלחמה בטרור. השנייה, מלחמה אווילית, רעה, מלחמה שמקדשת את האדמה ולא את האדם, שמבדילה בין דם לדם, שמקפחת את זכויותיהם היסודיות ביותר של מיליוני אנשים. זוהי מלחמת שלום ההתנחלויות. חיילי צה"ל יודעים היטב כי 90% מפעילות הצבא בשטחים אינה קשורה, ולו גם בעקיפין, למניעת טרור. הם גם יודעים שבשעה שהם שומרים על מאחז סהרורי בלב השומרון, הם בעצם מוותרים על ביטחונם של תושבי נתניה, ירושלים ותל אביב.

 

פרופ' כשר הופך במחי קולמוס את שתי המלחמות הללו ללגיטימיות, שההתלבטות המוסרית בשתיהן דומה. ולא כך היא. מלחמת ההתנחלויות היא מלחמה הזויה ואכזרית, שמפקירה את ביטחון אזרחי ישראל ואינה מגינה עליהם. לעומת זאת, המלחמה בטרור היא צורך קיומי של כלל אזרחי ישראל, בתוך תחומי הקו הירוק ומחוץ להם.

 

בהציעו קוד מוסרי אחד לשתי המלחמות מכשיר פרופ' כשר את לבבותיהם של חיילי צה"ל לבצע את הפעילות הבלתי מוסרית בעליל, שצה"ל, כצבא כובש, מבצע בשטחים. לא בכדי נשמעים היום יותר ויותר קולות של הורים לחיילים, שהיו מוכנים לסכן את חיי יקיריהם על מנת להגן על ישראל, אך מתקוממים כאשר מיטב בנינו מועלים קורבן על מזבח יצהר, כפר דרום ונצרים.

 

היום ייערך בירושלים אירוע ממלכתי, בהשתתפות נשיא המדינה, תחת הכותרת "יש"ע מצדיעה לצה"ל". אלופי צה"ל יישבו לצד חברי כנסת מהימין ויחד הם ישבחו את אומץ לבם של החיילים, את מסירותם לארץ ישראל השלמה, את התנגדותם לנסיגה ול"עקירת יישובים". לסיום ישירו את התקווה, וישלחו את חיילינו אל מותם בקרב על רצועת עזה או על חברון. צבאנו, צור מחצבתנו, צבא העם שאליו התגייסנו ובו שירתנו שנים ארוכות, נהפך לצבאם הפרטי של המתנחלים.

 

כתיבת "קוד אתי ללחימה בטרור" היא מעשה מנותק. סיור קצר בשטח, עמידה של כמה שעות במחסום, צפייה בחיילים המלווים ילדי מתנחלים לבית ספרם - היו משכנעים את פרופ' כשר, שמה שהוא בעצם כותב הוא "קוד אתי להגנה על ההתנחלויות". מלחמה זו מסכנת את קיומנו ומשחיתה את פרצופנו המוסרי, ופחות ופחות חיילים מוכנים לקחת חלק בה.


דף הבית | מכתב הלוחמים | התנועה | חדשות | החותמים | תומכים | מהעתונות | מאמרים | שאלות ותשובות | הצטרפות | תרומות
כל הזכויות שמורות 2003