> To the English edition
 
אומץ לסרב > מהעתונות > מה מייחד את צה"ל - מאת זאב שיף
מה מייחד את צה"ל - מאת זאב שיף 08/03/2004
 
 

זה מה שמייחד כיום את צה"ל יותר מכל דבר אחר. זהו ייחוד שלילי, שהעולם עד לו.

אם נשווה כיום את צה"ל לצבאות אחרים של הדמוקרטיות המערביות, נראה כי הוא אולי הצבא היחיד המחזיק בשטחים כבושים במשך עשרות שנים ושולט בעם אחר החי בהם. אין הוא עושה זאת מרצון. הוא מצא את עצמו בחיבוק דוב בלי יכולת להשתחרר בכוחות עצמו ממצב זה. צה"ל הוא צבא ממושמע, הנתון למרות אזרחית-דמוקרטית, ודמוקרטיה זו אינה מסוגלת לפי שעה, אפילו היתה רוצה בכך, להשתחרר מהשליטה על עם אחר.

 

זה מה שמייחד כיום את צה"ל יותר מכל דבר אחר. זהו ייחוד שלילי, שהעולם עד לו. לא ייתכן שהדבר לא ישפיע על צה"ל ולא יכרסם לבסוף במוסריותו. גם האמריקאים וכוחות הצבא האחרים המסייעים להם בעיראק הגדירו את עצמם כצבא כיבוש, אך הם חוזרים ומדגישים, כי מדובר בתקופה קצרה יחסית. על צה"ל נכפתה מציאות זו במשך עשרות שנים, ואין סימנים ממשיים לשינוי מהותי בעתיד הנראה לעין.

 

כל מה שנאמר כאן אינו מוזכר אף לא במלה אחת במצע מפורט, שכותרתו "ייעוד וייחוד צה"ל, זהות ישראלית-יהודית". מדובר בנושא חשוב ביותר, שעלה השבוע לדיון מיוחד של פורום מטכ"ל בראשות הרמטכ"ל. על מידת החשיבות של המפגש תעיד גם העובדה, שהוא כונס בבניין המוסדות הלאומיים של הסוכנות היהודית בירושלים וזומן אליו גם יושב ראש הסוכנות היהודית, סלי מרידור. קדם למפגש תהליך ממושך שנמשך כשנה. הטיוטה הראשונה לדיון הוכנה על ידי המועצה לביטחון לאומי שבמשרד ראש הממשלה והופצה עוד בדצמבר 2002. מאז יוחד זמן רב לדיונים מכינים, והשרביט עבר לאחריות מפקדת קצין חינוך ונוער ראשי בצה"ל. כלומר, הוא עבר מאחריות המועצה לביטחון לאומי לאחריות צה"ל.

 

מתברר, כי במצע הראשון הוכנסו רק תיקונים מעטים אף שבתקופה זו קרו דברים שאי אפשר להתעלם מהם. אפילו ראש הממשלה, אריאל שרון, כבר דיבר על "כיבוש ישראלי". מאז היו כמה גלים של סרבנות בצה"ל. פיקוד צה"ל התגבר עליהם בעיקר כי כמה מהסרבנים עסקו בהפגנה פוליטית קבוצתית. עם זאת היה ברור, כי מתחת לפני השטח מתפתחת בעיה קשה.

 

אין זה מפליא, שמי שמתעלם מהבעיות של שליטה בעם אחר במצע של "ייעוד וייחוד" נמלט משאלת הסרבנות של שירות בשטחים. אין זו שאלה של שכחה או אי יכולת אינטלקטואלית. הראיה היא, שמחברי המצע היו מוכנים לדון בנושאים כמו שירות חרדים בצה"ל ובנושא הרגיש של בני מיעוטים ובני דתות אחרות המשרתים בצה"ל שקשרו את עצמם לעם ישראל. עם זאת אי אפשר לטעון, כי השליטה בעם אחר, הסרבנות והכיבוש הם מעין נושאים פוליטיים שצה"ל רוצה להתרחק מהם. חובתו לדבר עליהם בריש גלי, בוודאי כשעל הפרק החוסן המוסרי, שהיה תמיד חשוב לצה"ל. צה"ל העדיף להתעלם מן העניין. ודווקא משום שזהו צבא בעל זהות יהודית דמוקרטית אסור לו לשתוק.

 

הדברים היו פעם שונים. לצה"ל היה ייחוד של צבא שסייע בבניית העם, בקליטת עלייה, ביצירת כור היתוך לאומי וקידום צעירים רבים. מבחינה זו היה זה צבא מפואר, שספק אם היו לו מתחרים במאה ה-20 ובכלל. כך עד שנשבר הקונסנסוס הלאומי בגלל שליטת ישראל בעם אחר. 

 

קישור למאמר המקורי: http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=401307&contrassID=2&subContrassID=3&sbSubContrassID=0


דף הבית | מכתב הלוחמים | התנועה | חדשות | החותמים | תומכים | מהעתונות | מאמרים | שאלות ותשובות | הצטרפות | תרומות
כל הזכויות שמורות 2003